אני מדברת כאן על החירות לחיות את הטבע שלנו. זה לא באמת שחיינו אותה אלא שחשבנו שכך בטעות. כיום יש הבנה שהולכת ומתעצמת שהתבלבלנו וטעינו, בעיקר בתקופה זו כשסף הבלבול וחוסר הוודאות גברו, יותר ויותר עולה ההבנה שכל מה שחשבנו עליו כמוכר וידוע וניתן להערכה ולצפייה מדויקת היה מאז ומעולם רק אשליה. גם האנשים בעלי סף חרדה מאוד נמוך הנבהלים מהר מאוד כמעט מכל תנודה המתרחשת מעבר לטווח שהם רגילים לו, אפילו הם מתחילים לקלוט עד כמה שזה מעוות ואפילו טיפשי לחשוב שיש לנו וודאות על משהו.

הקריאה הפנימית שהגיע הזמן להתעורר. יש בנו חיות אחרת משהו אחר לגמרי שחי בנו ורוצה לבקוע. ההזמנה היא חזקה לגעת ולהתקרב אל הקול הזה שהשתקנו רוב הזמן.

אימון בשבילי הוא למידה מתוך התנסות אישית, עבורי עבורך וכל אחד וחוויותיו. כל מה שאנחנו עוברים ומתנסים בו והקול העדין הזה מתדפק ומבקש להתעורר דרכו, הם ההזדמנות להקשבה שקטה, להתבוננות ולהיזכרות בידע הקדום שבאנו איתו לכאן. גם אם כרגע זה נשמע לשכל שלנו מופרך לחלוטין אתם יודעים את הפשטות שבאמת הזאת. זהו השער לאימון ולמפגש שלנו.

הלמידה הזאת היא שונה כמעט מכל צורות הלמידה המוכרות למרביתנו ושהורגלנו והתרגלנו לעשות. אני מדברת על למידה מתעוררת ומאפשרת החושפת איכויות ואפשרויות מדהימות שתמיד נסתרות לנו. כל פעם זה חדש ומפעים.זה נובע מאיתנו בידיעה עמוקה שכל רגע הוא חדש ואנו בכל רגע יכולים לראות בהירות וצלילות  שלא יכולתנו לראות דקה אחת קודם.