מיומנו של איציק
איציק מנהל יומן לפי שאלות העולות בתוך ובין פגישות האימון
מה התחדש לך שלא ידעת על עצמך?
שאני בנאדם שמונע המון מהרגש ( יותר ממה שחשבתי) ולא רק מההיגיון.
בנוסף למדתי שאם אני לא מקשיב לbeing שלי ומנסה לפעול באופן קר (terminator) אז אני סובל מזה.
מה היה לך קשה להכיר בו, ובכל זאת העזת לפגוש ולהתעמת עם זה?
היה לי קשה מאוד להכיר בזה ששימוש בסמים (מריחואנה) מזיק לבריאות ולשפיות שלי והורס את מי שאני. השיא היה הפחד להכיר בעובדה שהשתגעתי לתקופה כשהייתי בהודו בגלל שימוש במריחואנה. למזלי היה בתוכי קול שקרא לי להקשיב ל-איציק ובעזרת האנשים שאוהבים אותי חזרתי לעצמי. גם אחרי הרבה זמן בארץ הכחשתי שלא הייתי אני. האמנתי למחשבה שאם אני אזכור ואהיה גלוי עם עצמי , המשפחה שלי או האנשים בסביבתי שירדתי מהפסים מהסמים הדבר יהווה עבורי כתם שחור שילווה אותי לכל החיים. ככל שהכחשתי והדחקתי כך רגשות של סבל, ובושה שהעיקו עלי יותר ויותר. באמצעות התהליך שאני עובר אצלך הצלחתי להגיע למחשבות הבסיס שלי ודרכם הצלחתי להתעמת אתם. וזה הקל עלי מאוד.
מה הפתיע וריגש אותך תוך כדי מפגש עם המחשבות והאמונות שלך?
הפתיע אותי שהרבה מהמחשבות והאמונות שלי מתבססות על פחד. בדיעבד אני מרגיש שכל החיים שלי חייתי על אמונות שקריות שאני המצאתי לעצמי כדי לשרוד.
איך זה בשבילך לפגוש בתנועת החיים הטבעית הפשוטה שלך הבלתי משוחדת על ידי המיינד המפעיל אותי דרך מחשבות אמונות וסרטים שרצים לך בראש?
זה מסקרן אותי מאוד, אבל עם זאת אני מרגיש שאני רק נוגע בקצה הקרחון. עדיין קשה לי לשחרר מ״מיינד״ ולזרום עם התנועה הטבעית בלי התערבות מיינדית. במסגרת האימון אני מוצא את עצמי בהרבה סיטואציות מתעורר ומבין מאיזה מקום פעלתי ולפעמים אני בוחר בתנועה הטבעית.
איך אתה מתמודד עם הפער בין שתי התנועות הללו , מיסטר המיינד לעומת זרימת החיים הטבעית שלך ?
הפער הוא עצום בעיני בין עולם המחשבות והאמונות המוכר והצר לבין תנועת החיים הטבעית והאינסופית אל הלא נודע. אני מתבונן על שניהם ומקבל אותם. אני עדיין מרגיש שבברירת מחדל אני הולך לרוב על פי המיינד כי זו הדרך שהייתה מוכרת לי כל החיים. באמצעות אימון אני מצליח להיות ער לאמונות הבסיס שיוצר המיינד וזה מאפשר לי לפרוש כנפיים ולפעול על פי התנועה של הטבע שלי , אולי הנשמה שלי…
עם איזו תחושה אתה יוצא עכשיו לטיול בקנדה לאור מה שאתה מתאמן בימים אלה?
אני יוצא עם תחושת התרגשות לטיול וקצת חששות. באימון האחרון לפני הטיסה הזכרת לי שאני פלא. אני נזכר לפעמים במחשבה הזאת כשאני חושש והכל נראה פתאום יותר יפה. עכשיו שאני מסיים לכתוב וזו השאלה האחרונה, התעוררתי ונזכרתי בדבר חשוב שאיפשהו הוסט קצת הצידה בין ההכנות לטיול, הלחץ וההתרגשות. לחיות את ההארה ולחבק את התנועה הטבעית. שלי. של איציק.
אני מהסס ומתלבט אם להירשם לאוניברסיטה. אני פוחד שלא אצליח כמו שפעם הצלחתי.
מה זה אומר לך לקבל ציון נמוך במבחנים באוניברסיטה?
אני מפחיד ומעיק על עצמי כשאני מאמין שאני רודף אחרי משהו שהוא לא אפשרי.
האם אתה יודע בוודאות שזה משהו לא אפשרי לך?
אין לנו באמת מושג אם אנו רודפים אחרי משהו אפשרי או לא אפשרי, הבעיה היא איך שאני חי את המחשבה הזאת כשאני מאמין לה. אני מקזז באופן אוטומטי את הסיכויים שלי להגשים את מה שאני רוצה. לעומת זאת, כאשר אני מאמין במחשבה הזאת אני מצליח ליצור ולזהות את כל העדויות בעולם החומר שאני באמת לא מוצלח
מה מפחיד אותך ב"לדעת" שאין לך באמת שליטה על התוצאות ?
אני מלחיץ את עצמי כשאני מאמין למחשבה שלי שאני צריך לשלוט שליטה מלאה בפעולות שלי כדי להצליח. כי באמת אני לא תמיד יכול לשלוט שליטה מלאה. אז אני מפחיד את עצמי שאם אני לא שולט בפעולות שלי שליטה מלאה אני נכשל.
מהי האמת ?
אני שם לב שרק כשאני מרפה מהלחץ ומסתכל על הדברים איך שהם קורים (בא לי לראות טלוויזיה באמצע הכנת שיעורי בית / בא לי ללכת לידידה/ ) ומקבל אותם בלי להתווכח איתם, דברים טובים מתרחשים. אני נע בין הפיתוי להישאר כאילו רדום לבין ההתעוררות לטבע שלי.