שפע
ישו התגלם בגוף אדם בערך עד גיל 32-33. בחייו עשה ניסים, ריפא חולים, החייה אנשים מכוח האמונה והמחשבה. בחייו דיבר ושיתף את האנשים שפגש באותה אמונה ואותן אפשרויות האינסופיות.
לשפע הגלומות בכל אחד ואחד. אותה מלכות שמים שכל אחד נושא בקרבו ואיננו מודע לה או מתכחש לה.
לכאורה עובדה פשוטה זו הייתה אמורה להכחיד אותו מהר מאוד, לפחות באופן יחסי לבעלי חיים אחרים.
אך לא! המוח שהתפתח על חשבון הגוף היה בעל תכונות ייחודיות של חשיבה ויצירה.
לא אכנס אליהן עכשיו, אך זה אפשר לאדם להמציא וליצור לעצמו אלטרנטיבות כדי לשרוד.
יחד עם זאת, בדיוק, בדיוק במקביל לזה התפתחו והתגבשו בו באדם מערכות ומוטציות נוספות ששקעו בחומר המגובש בתוכם ומחוצה להם. התפתחה תלותיות בלתי הגיונית בחומרים ובגופים החיצוניים שספקו לכאורה בטחון והגנה אבל צמצמו בהדרגה את האמונה שלו לברוא כל דבר וביכולת שלו להחליף מימד.
כל ההתפתחות האנושית הובילה ליצירת מצב צבירה מגובש, חומר מולקולארי צפוף, והכי עצוב
שזה חיזק אצלו אמונה הבלתי מעוררת בחומר. כן, אנחנו שכחנו מי אנחנו באמת.
שימו לב מהם הדברים שכל אדם "בר דעת" שואף אליהם היום? הכל חומר…סליחה הרוב חומר … חומר,
וחומר כמה שיותר, וכמה שיותר קבוע, מתמשך וודאי.
כן הכוונות טובות – שאהיה מאושר, שיאהבו אותי, שיישאר לילדים ולנכדים.
אם לא התייאשתם ממני סופית ואתם ממשיכים לקרוא, אוסיף שמדובר בשפע
שטבוע בנו מאז ומעולם מתקופות הקדומות ביותר, מתוכו ודרכו העזנו לשחק עם מרבית
האפשרויות הגלומות בנו ועדין עומדים לרשותנו.
זה נשמע מוזר אבל אם לרגע ניזכר שפעם הכל היה דייסה של חומרים שריחפו בחלל,
ותוהו ובוהו על פני תהום (לידיעתכם מדענים מתקדמים ומאוד מוערכים טוענים זאת).
זה אומר שכל חלקיקיי היסודות למיניהם, צפו והתערבלו זה בזה.
למעשה הכול היה אפשרי ופתוח וההתלכדות של חומרים לצורות נבעה מיכולת מגנוט של אינטליגנציה אינסופית או אם תרצו האור האלוהי, שהשתעשעה במחשבות שיכלה להפיק מעצמה. אני יודעת שיש בינינו אנשים יקרים שיביעו אולי מחאה מסיבות שונות , אך יכולת זאת מוטבעת בנו יצורי האנוש על פני כדור הארץ, היא פעילה בנו כל זמן שנבחר להשתעשע בה.
אולם מרגע שבחרנו לגדל ולפתח מוח ונצמדנו בעיקר לתוצאות חיצוניות,לתוצאות חומריות, כמו נכסים, כמו יחסים ותפקידים התרחקנו ממי שאנחנו. מרגע שהפכנו תוצאות אלה בסיס לקיומנו, חיזקנו את האמונה בחומר והפכנו אותה לגורם מכריע בהתפתחות שלנו, שכחנו שאנחנו שפע.
ראו! זוהי תמונה שצילמתי בניו יורק לפני מספר שנים, מאחד המבנים המפורסמים בעיר.
כמה עצמה יש בתמונה…מושכת אותך פנימה, מפתה להאמין שזה חשוב נכון? וזה לא!
אם תשוו עכשיו את זה לשפע שטמון באדם אחד, באיבר אחד – כמו למשל עין אוהבת
תא אחד …זה שפע!
אם פתחתי בטרנספורמציה זה אומר לפחות מבחינתי שאני כמהה להתחבר לשפע שאני ,
אל אותה אינטליגנציה אינסופית ובלתי תלויה בחומר. אני יודעת שזו משאלה שנשמעת קצת אבסטרקטית
אז אתנסח מחדש ואומר שזוהי הזמנה בשבילי ומומלצת גם לכם, קוראי היקרים.
אני בוחרת לבחון פעם אחר פעם מחדש את מרחביי החומר המגובש שאני שקועה בהם,
שאני עדין חושבת שאני תלויה בהם. אני מבקשת מעצמי להתעורר לאפשרות לחיות את חיי ,
רגע, רגע מתוך מקורות השפע הגלומים בי מאז ומעולם וכיום בגוף בת אדם.
אין לי ספק שזו בחינה קשה מאוד כי אני באמת תלויה…תלוי בהמון דברים.
אני תלויה במכונית שלי, במחשב הזה, תלויה בגלישה באינטרנט…תלויה בקשר הווירטואלי אתכם, תלויה במים,
אפילו המים שמגיעים הביתה דרך הברזים… אוכל… אנשים…אהובים… ילדים ….נכדים…
אז מה עושים? גם אני שואלת את אותה שאלה. לאן מסתכלים?
מה יכול לעורר בי את החיבור לטבע שלי?
אולי אצמצם באיזו שהיא צורה את ההסתמכות על המוח החושב?
ואולי הכיוון הוא שוב פנימה להתעורר ולבחון עד כמה באמת אני תלויה בחומר?
מה יקרה אם למשל אזכיר לעצמי שוב ושוב, שהמחשבה והאמונה שלי הם אלה שיכולים לאפשר לי טרנספורמציה ברגע, אינסטנט, כמו קפה למשל? מה יקרה? תנסו גם אתם.
אני שמה לב כבר עכשיו ברגע זה שאני שוב משחקת עם האפשרויות. איזה כייף!
בטח שגם לכם עולים כמה רעיונות משעשעים, קדימה העזו להשתעשע.
אשמח אם שתפו גם אותי וגם אחרים. אני בטוחה שהם סקרנים כמוני.
שלכם באהבה
יהודית
אנשים יקרים
אני משתפת אתכם בדברים ששלחה לי סמדר בעקבות מאמר זה.
אני יודעת שיש ביניכם אנשים שישמחו לקרוא.
" ליהודית, חג שמח!
אהבתי מאד את הנושא שהעלית, כיוון שהוא עולה " על שולחננו" פעמים רבות. השאיפה לחומר וההסתכלות קדימה כל הזמן ,או על מה שחסר או על מקום אחר….
אני אוהבת במקרה הזה לצטט שיר שלמדתי בילדותי. לצערי איני זוכרת את שם המשורר והמלחין , אך אלה מילותיו:
"למה זה תישא עיניך
למרחב בקש נפשך?
שור, הן כאן כל טוב עולם
רק מעינך הוא נעלם."
מעבר לזה בנושא הטרנספורמציה: אני חושבת שאני נעזרת בדברים הבסיסיים ביותר, הנגישים ביותר שנמצאים לכולם בחינם כל הזמן, בכל רגע נתון:
הטבע- התבוננות, שהייה, מגע, שימוש בכל החושים ועוד.
והדבר השני הוא :יצירה ,על כל פניה.
כל אל מחזירים אותי לאני הקודם, האמתי ומזכירים לי את השפע שגלום בתוכי ובסביבתי שמהם אני יודעת ויכולה תמיד ליהנות. גם בעיניים עצומות.
אני מקווה שזה מהדהד אצלך במקום הנכון.
להשתמע,
מסמדר. "
תודה לך סמדר יקרה